צוות המתנדבים גדל, תקציב הפעילות גדל ואילו ההכנסות לא הדביקו את הקצב ואז נחלץ לעזרה ר' אריה רייך ז"ל, סוחר בני ברקי שהחליט ליטול על עצמו את עול הניהול הכספי והוא עשה זאת בגאון.

כמו רבים מזקני היהודים שחוו את אימי השואה, גם ר' אריה לא הרשה שום בזבזנות, ידו הייתה קמוצה אבל ליבו פתוח והוא הצליח להחדיר לאנשי האגודה הרבה יסודות לחיים, יסודות שעד היום מלווים את כולנו בניהולה של האגודה ומלווים את הגזבר הנוכחי הרב אהרן מילנר, לנווט נכונה כדי להפיק את המרב מכל תרומה.

בעזרה למרפא כל שקל שנתרם מוקדש במלואו למטרה שהתורם בחר בה. אין ראוותנות ואין בזבזנות, הכול נמדד בפלס מאזני הצדק.

כשהמבנה הרחב ברחוב זוננפלד נהיה צר, עמלנו קשות (תחת עינו הפקוחה של ר' אריה ז"ל) להשיג משכן חדש. משכן שיכיל את העשייה הגדולה ויאפשר את התוכניות הגדולות שהיו באמתחתו של הרב פירר.

בעזרת ידיד אמת, מצאנו מסילות לליבם של פסח ז"ל ורעייתו תבדל"א חנה צפורן ורכשנו ממר עבודי את המבנה והחצר הסמוכה לו ברחוב חיד"א וכאות להערצה להערכה רבה נאותה עיריית בני ברק להנציח על שמו של ר' אריה רייך ז"ל את הרחוב הסמוך למבנה שנקרא מאז רחוב "אריה רייך"

הקשר ההדוק עם משפחת ציפורן טומן בחובו גם סיפור חיים מרטיט.

פסח ז"ל, התנה את מתן תרומתם הנכבדה לרכישת הבניין בקבלת אישורו של הטאבו על העברת שמה של "עזרה למרפא" כבעלת הבניין. כמו תמיד, הליך זה היה מלווה בעיכובים עד שהגיע היום המיוחל ומשלחת של האגודה נסעה לביתם של ציפורן כדי להציג את המסמך. פסח ורעייתו העניקו במגביל את ההמחאה המובטחת בנעימות ובחיוך שעד היום לא נשכח מאתנו.
באותו לילה השיב פסח את נשמתו לבוראו. יהי זכרו ברוך!

בבית החדש של האגודה הורחבו השירותים, נרכשה מערכת וידאו קונפרנס והותקנה בחדר מיוחד שהוכשר לכך. הורחבה המחלקה לטיול בילדים חולי הסרטן ומחלקת השאלת הציוד הרפואי הורחבה ללא הכר.

אך בכך לא היה די. גם חלומו של הרב להקים את המרכז השיקומי החל לקרום עור וגידים ולמגינת ליבנו, ר' אריה רייך שלם רבות להקמתו של המרכז לא הספיק ליהנות מעמלו ורק אלמנתו הגב' חיה רייך הייתה עמנו בטקס הפתיחה החגיגי שנערך ועד היום היא מתנדבת בו כחלק מהצוואה הלא כתובה של בעלה המנוח.

הקמנו חדר הרצאות לאפשר את הקמת היחידה לחינוך והדרכה רפואית וזכינו לפתוח את "המועדונית" לילדים היקרים עם הצרכים המיוחדים בקומת המרתף שהוכשרה לכך ופתחנו את המחלקה לחוות דעת שנייה מרופאים בכירים בארץ ובעולם ואף הקצנו חדר ורתמנו איש מקצוע כדי לקבל את כל אלו הזקוקים לייעוץ בניסיונותיהם לצלוח את ים הביורוקרטיה בעמידתם על זכויותיהם מהביטוח הלאומי .

רכשנו עוד ועוד אמבולנסים ורכבי "נכונית" להסעת הנכים והילדים כדי שנוכל להשיב בחיוב לנזקקים לשרות זה ואז פתחנו את "הארוחית", פנינה של חן לילדים בריאים שהוריהם או אחד ממשפחתם נפל למשכב. "הארוחית" לא נועדה כשרותי שמרטפות. "הארוחית" מעניקה את חום ותשומת הלב לנפשות הילדים שכל כך סובלים ממחלת הוריהם, רק את זה עושים שם וזה הרבה מאוד!